הלכה: וְהַמִּתְנַבֵּא בְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה עול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַכֹּל הָיָה בִכְלָל לֹא תַֽעֲנֶ֥ה בְרֵֽעֲךָ֖ עֵ֥ד שָֽׁקֶר. יָצָא לִידוֹן בֵּין בְּאוֹת בֵּין בְּמוֹפֶת בֵּין בָּעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בִּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. אֶלָּא שֶׁעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין שֶׁנִּתְכַּווֵן לַעֲקוֹר אֶת כָּל הַגּוּף 57b בֵּין שֶׁלֹּא נִתְכַּווֵן לַעֲקוֹר אֶת כָּל הַגּוּף דִּבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטְרִין אוֹתוֹ. וְדִבְרֵי חֲכָמִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ. אֲבָל בְּשְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת דִּבְרֵי חֲכָמִים סוֹקְלִין אוֹתוֹ ודִבְרֵי רִבִּי שִׁמְעוֹן יָבִין לֵיהּ פיונטייה.
Pnei Moshe (non traduit)
ודברי ר''ש יהבין ליה פיונטייה. נותנין לו כפי מחשבתו ודרכו פנטסיא מלה יונית היא מחשבה וציור דבר. וכלומר רואין אם מחשבתו לעקור כל הדבר חייב ואם לבטל מקצת ולקיים מקצת פטור כדאמר בתוספתא וס''ל להאי ש''ס דדוקא אליבא דר''ש אמרו כן אבל לרבנן אפי' בשאר כל המצות לעולם חייב הוא:
אבל בשאר כל המצות דברי חכמים סוקלין אותו. דסברי אף בשאר מצות בסקילה:
אלא שעבודה זרה וכו'. בתוספתא שלהי מכילתין גרסינן הכי המתנבא לעקור. דבר מדברי התורה חייב ר' שמעון אומר אם נתנבא לקיים מקצת ולבטל מקצת פטור ובע''ז קיימה היום ובטלה למחר חייב. וצריך לגרוס הכא ג''כ בענין זה אלא שעבודה זרה בין שנתכוין לעקור את כל הגוף בין שאין נתכוון לעקור את כל הגוף דברי ר''ש חונקון אותו ודברי חכמים סוקלין אותו דהא בע''ז אין חילוק בין עקר הכל ובין קיים מקצתה וביטל מקצתה כדקתני דלעולם בע''ז חייב לדברי הכל ואפי' קיימה היום ובטלה למחר ולא פליגי אלא באיזו מיתה דנין אותו וכדאמרי' הכא בריש פ' ד' מיתות דלר''ש בחנק לרבנן בסקילה:
בין בע''ז בין בשאר כל המצות. דכתיב נלכה אחרי אלהים אחרים וגו' וכתיב להדיחך מעל הדרך וגו' לרבות שאר כל המצות:
בין באות בין במופת. כלומר אפי' נתן לך אות ומופת אל תשמע לו לעבור על ד''ת כדכתיב כי יקום בקרבך נביא וגו' ונתן אליך אות ומופת וגו' לא תשמע אל דברי הנביא ההוא:
גמ' הכל היה בכלל לא תענה. וזה הנביא המתנבא לעקור דבר אחד מן התורה הרי הוא בכלל לא תענה ויצא מן הכלל הזה לידון שהרי בלאו דלא תענה אינו מתחייב מיתה לפיכך הוציאו הכתוב לדונו במיתה:
כְּיוֹצֵא בָהֶם בִּשְׂרֵיפָה הִיא וָהֵן בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בִּסְקִילָה הִיא וָהֵן בִּסְקִילָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּחֶנֶק הִיא וָהֵן בְּחֶנֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
הדרן עלך ואלו הן הנחנקין וכלא מסכת דסנהדרין בריך רחמנא דסייען מריש ועד כען
כיוצא בהן בשריפה. אעדים זוממין קאי דבעינן במיתה שהבועל כיוצא בהן ותוספתא היא בסוף מכילתין וכבר כתבתיה ופירשתיה בפ''ז הלכה א' ולפי גי' דהכא וע''ש:
אָמַר רִבִּי יְהוּדָה בֶּן פָּזִי. לֹא סוֹף דָּבָר לַחוּפָּה אֶלָּא אֲפִילוּ לַבַּיִת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ חוּפָּה. בְּעָיָא הָדָא מִילְּתָא. טְרִיקְלִין וְקָיְטוֹן. חוּפָּה וְקָיְטוֹן. נִכְנְסָה לִטְרִיקְלִין. לֵיי דֶא מִילָּא. לְיוֹרְשָׁהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. לְיוֹרְשָׁהּ. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. לְהָפֵר נְדָרֶיהָ. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. אַף עַל גַּב דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לְהָפֵר נְדָרֶיהָ. מוֹדֶה שֶׁאֵינוֹ מֵיפֵר לָהּ עַד שֶׁתִּיכָּנֵס לַחוּפָּה. אָמַר רִבִּי הוּנָא. קִרְייָא מְסַייֵעַ לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. לִזְנ֖וֹת בֵּ֣ית אָבִ֑יהָ. פְּרָט שֶׁמְּסָרוּהָ שְׁלוּחֵי הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל. שֶׁלֹּא תְהֵא בִסְקִילָה אֶלָּא בְחֶנֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
פרט שמסרו וכו'. דהויא בחנק דתו לא קרינן בה בית אביה וא''כ בנדרים נמי הכי הוא דכתיב בנעוריה בית אביה ומשמסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל שוב לא קרינן בה בית אביה ואינו יכול להפר נדריה:
לזנות בית אביה. בנערה המאורסה כתיב:
קרא מסייע לר''ש בן לקיש. כדדרש בברייתא לקמיה וה''ה נמי לענין הפרת נדרים יצאת מרשות האב:
מודה שאינו מיפר לה עד שתיכנס לחופה. כלומר הא דקאמר להפר נדריה לאו שהבעל מפר נדריה דבהא מודה הוא שאין הבעל מפר נדרי אשתו עד שתכנס לחופה ובנדרים שהיו עליה מקודם בלאו הכי אינו מפר שאין הבעל מפר בקודמין אלא להפר נדריה דקאמר ר''ל היינו להוציא מרשות אביה שאין לאב בהפרתה נדריה עכשיו כלום דעד השתא היה האב מיפר לה בשותפות הארוס ומשנמסרה לשלוחי הבעל יצאת מרשות האב לגמרי:
להפר נדריה. וכדמפרש ר' זעירא:
ליורשה. אם מתה יורש נדונייתה אבל לענין הפרת נדרים עדיין לאו ברשות הבעל היא:
ליידא מילה. לאיזה דבר היא ברשות הבעל והתם אמתני' קאי דקתני מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל הרי היא ברשות הבעל ופליגי בה ואגב מייתי לה נמי הכא:
כעין הדא מילתא. צ''ל וכן גרסינן לה בכתובות. כעין מלאכה זו שעושין טרקלין וקיטון טרקלין הוא חדר הגדול שנכנסין ממנו לקיטון והוא החדר הקטן הפתוח לתוכו. ובלשון המשנה דמדות כקיטוניות פתוחות לטרקלין חופה וקיטון. כלומר והחופה היא בתוך הקיטון והיא נכנסה לטרקלין כבר היא ברשות הבעל כמו שנכנסה לחופה ממש:
לא סוף דבר לחופה. אמתני' כיון שנכנסה לרשות הבעל לנשואין קאי. וכן גרסי' להא בכתובות פ''ד הלכה ז' לאו דוקא שנכנסה לחופה ממש אלא אפילו לבית שהחופה בתוכו הרי היא ברשות הבעל כדמפרש ואזיל:
וְהַנָּבִיא שֶׁנִּתְנַבֵּא בַּתְּחִילָּה. אִם נָתַן אוֹת וּמוֹפֵת שׁוֹמְעִין לוֹ וְאִם לָאו אֵין שׂוֹמְעִין לוֹ. שְׁנֵי נְבִיאִים שֶׁנְּתְנַבְּאוּ כְאַחַת. שְׁנֵי נְבִיאִים שֶׁנְּתְנַבְּאוּ בְכֶרֶךְ אֶחָד. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. חַד אָמַר. צָרִיךְ לִיתֵּן אוֹת וּמוֹפֵת. וְחָרָנָה אָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ לִיתֵּן אוֹת וּמוֹפֵת. מְתִיב מָאן דָּאָמַר צָרִיךְ לְמָאן דָּאָמַר אֵינוֹ צָרִיךְ. וְהָא כְתִיב וַיֹּ֤אמֶר חִזְקִיָּ֙הוּ֙ אֶל יְשַׁעְיָ֔הוּ מָ֣ה א֔וֹת. אָמַר לֵיהּ. שַׁנְייָא הִיא תַמָּן דּוּ עָסַק בִּתְחִיַית הַמֵּתִים. יְחַייֵנוּ מִיּוֹמָייִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵינוּ וְנִֽחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
אינו צריך ליתן אות או מופת. הואיל ושנים הן מסתמא לא משקרי:
שנייא היא תמן. שהיה דבר גדול וממש דהוא עסק בנבואתו בתחיית המתים ועוד משום שא''ל ביום השלישי יעלה בית ה' ע''ש יחיינו מיומים וגו' ולפיכך היה חזקיה רוצה לראות היום איזה אות כדי להחזיק אמונתו בלבו מיד ולא שבשביל שלא האמין בנבואתו שאל ממנו אות:
והכתיב ויאמר חזקיהו אל ישעיהו מה אות. כי ירפא ה' לי הרי שמצינו ששאל חזקיהו מישעיהו לאות ומופת ואף על פי שישעיהו כבר מוחזק לנביא היה מ''מ הואיל ובתחלה אמר לו כי מת אתה ואח''כ כשהגיד לו נבואה השני' והוספתי על ימיך ביקש ממנו אות והחשיבוהו כנביא בתחלה ומי עדיפי שנים שאינן מוחזקין מישעיהו שהיה מוחזק לנביא אמת ואמאי אמרת שנים אינם צריכין לאות ומופת:
חד אמר צריך ליתן אות או מופת. ואע''פ ששנים הן הואיל ונבואתן בתחלה הוא דהויא:
שני נביאים שנתנבאו כאחת. על דבר אחד וכן שני נביאים שנתנבאו בכרך אחד כלומר אפילו לאו ממש דבר אחד אלא שהן בכרך ובסדר אחד ונראין כעין דבר אחד והם מתנבאים בתחלה:
אם נתן אות או מופת שומעין לו. לאו אות ומופת ממש קאמר אלא כלומר אם היא מתנבא על דבר העתיד להיות אם יבאו דבריו שומעין לו ואם לאו אין שומעין לו הואיל ואינו מוחזק לנביא אינו צריך לשמוע לו מה שיאמנו דבריו:
והנביא שהתנבא בתחלה. נביא אחד שהתנבא איזה דבר אלא שבתחלתו הוא ואינו מוחזק עדיין בנביאות:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source